וויסות חושי וטיפול במוסיקה – להקשיב למה שהמערכת באמת צריכה

אין יום שאני לא שומע את צמד המילים "וויסות חושי". נראה שזה נושא שמעסיק הורים רבים.

אז מהן הפרעות בוויסות החושי? (Sensory Regulation Disorder). לא כולנו חווים את העולם באותה עוצמה. יש מי שקול חזק מציף אותו, ויש מי שזקוק לגירוי חזק כדי “להתעורר”. דמיינו את המוח שלכם כ"שוטר תנועה" בצומת סואן מאד. מכוניות (מידע חושי) מגיעות מכל הכיוונים כל הזמן. תפקידו להחליט איזו מכונית חשובה עכשיו, איזו צריכה לחכות ואיזו בכלל לא רלוונטית. זהו וויסות חושי: היכולת של מערכת העצבים לקבל, לעבד ולהגיב לגירויים מהסביבה בצורה מותאמת.

ההפרעות השונות בוויסות החושי מתייחסות לגירויים חושיים מגוונים: מגע, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, תחושת הגוף במרחב. הפרעות אלה נחשבות לנתון ביולוגי מולד, הקשור למערכת העצבים ולטמפרמנט של הילד, ומקובל לחלק את האבחנה של הפרעות מסוג זה לשלוש קטגוריות:

1.      רגישות יתר, שבה המוח קולט גירויים "רגילים" כחזקים מדי, מאיימים או כואבים. דוגמאות לכך: רגישות לתוויות בבגד או תפרים בגרביים, בררנות באוכל בגלל מרקם, רתיעה ממגע ועוד.

2.     תת-רגישות וחיפוש חושי, שבה המוח לא קולט מספיק מידע חושי וצריך גירוי חזק מאד כדי שהאדם ישים לב אליו. למשל, נטייה להיות פסיבי וחסר אנרגיה, סף כאב גבוה מאד.

3.      חיפוש חושי (Sensory Seeking). כשהמוח "רעב" לגירויים וזקוק כל הזמן למידע חושי חזק כדי להרגיש מאוזן. זהו מנגנון פיצוי על תת-רגישות. יכול להתבטא בתנועתיות יתר, חיפוש מגע חזק, לעיסת חפצים (כמו שרוול או עיפרון).

בטיפול במוסיקה, הוויסות החושי הוא לב העבודה.

המוסיקה יכולה להיות: מרגיעה או מעוררת, עוטפת ובטוחה או אנרגטית ומניעה, צפויה ומארגנת או חופשית ומאפשרת ביטוי.

לכן התאמת הטיפול אינה מתחילה בכלי או בשיר אלא בהקשבה לאדם: מה מציף אותו? מה עוזר לו להתארגן? איזו עוצמה, קצב ומבנה מערכת העצבים שלו יכולה להכיל כרגע?

כשטיפול במוסיקה מותאם לצורך החושי: ✔️ נוצרת תחושת ביטחון ✔️ מתאפשר קשר ✔️ נפתח מרחב לוויסות רגשי ולמידה.

אם מעניין אתכם לשמוע עוד על הקשר בין וויסות חושי, מוסיקה ובריאות נפשית – מוזמנים להישאר, לשאול, ולהגיב.

תישארו טובים, דודי